User:לובר/אהבה בעת צרה

אהבה בעת צרה En cas de malheur
En cas de malheur.jpg כרזת הסרט
הופק בידי	ראול לוי
בימוי	קלוד אוטן-לארה
תסריט	פייר בוסט, ז'אן אורנש
עריכה	Madeleine Gug
שחקנים ראשיים	בריז'יט בארדו ז'אן גאבן אדוויז' פייר ז'אק מרין אנרי-ז'ק אואה ניקול ברז'ה ז'אן-פייר קאסל אלברט רמי פרנקו אינטרלנגי דניאלה ביאנקי קלמנט הררי
מוזיקה	René Cloërec
צילום	ז'אק נטו
מדינה	צרפת, איטליה
הקרנת בכורה	17 בספטמבר 1958
משך הקרנה	122 דקות
שפת הסרט	צרפתית
סוגה	סרט פשע ודרמה, מבוסס על יצירה ספרותית
מקום התרחשות	פריז
הערך בוויקינתונים	Q641200
דף הסרט ב-IMDb

אהבה בעת צרה^[1] (בצרפתית: En cas de malheur) הוא סרט פשע צרפתי משנת 1958, שצולם בשחור-לבן בהפקת ראול לוי לפי רומן של ז'ורז' סימנון.^[1] את הסרט ביים קלוד אוטן-לארה עם בריז'יט בארדו וז'אן גאבן בתפקידים ראשיים. בארצות הברית הוקרן הסרט בשם Love is My Profession.^[2]

הסרט עוסק בעבריינית צעירה המנהלת רומן עם סנגורה הנשוי, ומסתיים ברצח עקב קנאה.

עלילת הסרט

איבט מודה (בריז'יט בארדו) בת ה-22, העוסקת גם בזנות מעת לעת, שודדת באיומי אקדח צעצוע את השען מסיה בלונדל (ז'ורז' סה), ומכה את אשתו (ז'וליין פארולי) בידית המתכת של סוכך הזרועות (גגון החנות המתקפל) כשהיא מפריעה לאיבט לשדוד. איבט חוששת אחרי מעצר שותפתה לפשע, נואמי (אניק אלייר), מאתרת בספר הטלפונים את עורך הדין אנדרה גוביו (ז'אן גאבן) ומציעה לו את עצמה כשכר טרחה.^[3] לאחר מכן היא נעצרת, אבל אנדרה מזכה אותה על ידי עד שקר, וצפוי לאבד את רישיונו כעורך דין עקב כך.

איבט אומרת לאנדרה, לאחר ששיכן אותה במלון, שלא אכפת לו ממנה, משום שאינו מונע ממנה להתרועע עם גברים אחרים. אחד מהם הוא מאזטי (פרנקו אינטרלנגי האיטלקי), סטודנט לרפואה העובד במפעל ומתגורר במלון גרוע מהמלון של איבט, כשהוא אומר לאיבט שהמלון שלו קרוב למפעל. אנדרה מגיע לחדרה של איבט, מוצא עליה סמים ומשליך אותם לאסלה, אף על פי שהיא מבהירה לו שאיננה משתמשת בהם אלא מוכרת אותם על מנת לשלם לו את שכר טרחתו. היא אומרת שהסמים שווים 100,000 פרנק, הוא עונה לה שהם שווים חמש שנים בכלא, אינו רוצה את כספה, היא מראה לו חורי הצצה שנקדחו בקיר, הוא מוציא אותה מהמלון, ומאכסן אותה בדירה שכורה. מאזטי מגיע לדירה אחרי שאיבט השאירה לו מכתב במלון, היא עורכת לו סיור בדירה, הוא פותח את הארון ובודק את שמלותיה קולב אחרי קולב, אבל איבט סוגרת לו את הארון. לאחר מכן, במסיבת ריקודים בבר, לוקח מאזטי מאיבט את מפתחות דירתה בטענה שהוא רוצה להעביר אליו את חפציה, נוסע בקטנוע שלו, נכנס לדירה כשאיבט עדיין בבר, חותך באיזמל את כל השמלות, ותולה את קרעיהן ממנורת התקרה.^[4] איבט טילפנה לאנדרה מהבר, הוא מגיע, אומר לה לא להכניס לדירה את מאזטי, ולאחר מכן מטלפן אליה מבית המשפט כדי לוודא שהיא לבד, כאשר מאזטי שוכב חצי עירום במיטתה בזמן שהיא אומרת לאנדרה כשהיא בכותונת לילה שהיא לבד. לאחר מכן מגיע אנדרה, מגלה שמאזטי היה אצלה, ורוצה לעזוב אותה. היא משדלת אותו בכותונת הלילה להישאר איתה, ואומרת לו שהוא יכול לנעול אותה אם הוא רוצה.

אנדרה מדבר עם אשתו ויוויאן (אדוויז' פייר) על כך שדירה שכורה איננה מתאימה לאיבט. ויוויאן מבקשת מאנדרה שירשום על שמה את הבית שהוא קונה לאיבט. אנדרה אומר לאיבט לא להכניס אף אחד לבית החדש, שוכר עבורה את ז'אנין (ניקול ברז'ה) כעוזרת בית, ואינו מאפשר למאזטי לעקוב אחריו. ז'אנין אומרת לאנדרה שאיבט בהריון,^[5] ואנדרה קונה פרחים לאיבט. הוא רואה את מאזטי מחוץ לחנות הפרחים, ומבקש מהחנות לשלוח אותם לביתו. ויוויאן מקבלת את הפרחים, מבינה שהם עבור איבט, משליכה אותם על שולחן עבודתו של אנדרה, והוא מציע אותם למזכירה שלו, בורדנאב (מדלן ברבולה).

אנדרה מציע לאיבט לצאת איתו לחופשת סקי, וקונה לה סוודר. איבט מבקשת מאנדרה לקנות עוד סוודר עבור ז'אנין, ואחר כך אנדרה אינו מוצא אותה בבית. הוא מאשים את ז'אנין, והיא טוענת שאיבט אמרה לה לחזור לבד הביתה, משום שהייתה לה משימה, והיא איננה יודעת את שם המלון של מאזטי. איבט מגיעה למאזטי ונותנת לו את הסוודר כמתנה. הם מקיימים יחסים, ואנדרה פונה למשטרה. המשטרה מחפשת את איבט, מוצאת אותה במלון של מאזטי, ואומרת לאנדרה. בלש המשטרה (ז'אק בוטן), שגם עצר את איבט אחרי השוד, אומר לאנדרה שהיא נדקרה במדויק בצווארה, כשעמדה לחזור אל אנדרה, כדברי מאזטי שנעצר. כשהחוקר מדבר עם אנדרה, הוא מוצא את הסוודר השני ותוהה מדוע הוא זהה לסוודר שלבשה הנרצחת.

ביקורות

רם עברון כתב על הסרט בעיתון "למרחב": "האכזבה מסרט זה נעוצה בעיקר בשמות הסובבים אותו [...] העלילה היא קרימינולוגית, סקסואלית וקומית. יסודות אלה אינם משתלבים זה בזה, אלא משתבצים זה ליד זה לסירוגין, בלי כל מפנה פנימי שיצדיק זאת [...] נראה לי כי במה שנוגע לבריז'יט, צרתו העמוקה ביותר של הסרט היא באי-יכולתה להפגין סממנים סקסיים חדשים. היא חוזרת שוב ושוב על המבט החושני, על ההתרפקות התינוקית ועל האפקטים האחרים של ילדותיותה הנשית".^[6]

פרנסואה טריפו כתב בספרו שהסרט היה אחד הטובים של אוטן-לארה, השווה אותו למחזות ז'אן אנוי וכתב: "אנו יוצאים מהסרט בתערובת של גועל נפש והערצה, עם תחושת סיפוק אמיתית אבל לא שלמה. הסרט הוא מאה אחוז צרפתי, עם כל המעלות והחולשות המשתמעות מכך: ניתוח מתוחכם וצר בו-זמנית, מיומנות מהולה בזלזול, עם אווירת התבוננות בלתי פוסקת בכף היד המלוכלכת והמוכשרת, המעבירה מסר ליברלי בסופו של יום". טריפו כתב גם על השוד הנערך בזמן ביקור המלכה אליזבט השנייה בפריז: "הבחורה היא שמעניינת ומעסיקה אותנו, לא מלכה אנכרוניסטית. בדיוק בגלל שבארדו מגלמת את תקופתה בנאמנות מוחלטת, היא מפורסמת יותר מכל מלכה או נסיכה. לכן "אהבה בעת צרה" הוא הסרט הטוב ביותר שלה מאז "ואלוהים ברא את האישה": סרט אנטי-סברינה, אנטי-חופשה ברומא ואנטי-אנסטסיה, שהוא באמת סרט רפובליקני".^[7] לפי טריפו, קיימה איבט יחסים עם העוזרת שלה בהסכמת גוביו ובנוכחותו. כמו כן עסק טריפו בחורי ההצצה בחדרה של בארדו במלון.^[8]

לפי טריפו, אנדרה היה רוצח בעצמו את איבט אם היה צעיר בשלושים שנה.^[9]

קישורים חיצוניים

טריילר הסרט, אתר Mubi,‏ 1958, 3:02 דקות.
אהבה בעת צרה, אתר Php88.free.fr

הערות שוליים

↑ ^a ^b בתי הקולנוע בירושלים (1960-02-12). "אהבה בעת צרה". Nli.org.il. "למרחב". Retrieved 2025-01-01.
↑ "Love is My Profession". Mubi.com. Retrieved 2024-01-02. En cas de malheur
↑ כמוצג בכרזת הסרט
↑ דקה 2:07 בטריילר
↑ איבט נכנסה להריון מאנדרה
↑ רם עברון (1959-11-27). "דרך כל בשר". Nli.org.il. "למרחב". Retrieved 2025-01-01.
↑ François Truffaut (1958). "The Films in My Life". Perlego.com. Retrieved 2024-01-02. It’s the girl who interests us and preoccupies us, not an anachronistic queen. It is precisely because Bardot is a girl who represents her time absolutely faithfully that she is more famous than any queen or princess [...] And it’s why En Cas des Malheur is her best film since Et Dieu créa la Femme – an anti-Sabrina, anti-Roman Holiday, anti-Anastasia movie that is truly republican
↑ François Truffaut (1958). "The Films in My Life". Perlego.com. Retrieved 2024-01-02. Yvette has recently discovered that she's pregnant by the lawyer and she's happy about it, even though she is carrying on a lesbian relationship at the same time with a young maid who is responsible for looking after her – in Gobillot's presence, even with his cooperation. [...] In this film you hear talk about [...] tiny holes in hotel bedroom doors, [...] "games" that are, if not four-sided, at least triangular, that smacks of original sin
↑ François Truffaut (1958). "The Films in My Life". Perlego.com. Retrieved 2024-01-02. He (Mazetti) tries to teach her the few absolute principles of morality before he kills her, which is what the attorney, Gobillot, would probably have done in the same situation thirty years earlier

קטגוריה:סרטי 1958, קטגוריה:סרטי פשע, קטגוריה:סרטים בצרפתית

[למרחב-1] בתי הקולנוע בירושלים (1960-02-12). "אהבה בעת צרה". Nli.org.il. "למרחב". Retrieved 2025-01-01.

[2] "Love is My Profession". Mubi.com. Retrieved 2024-01-02. En cas de malheur

[3] כמוצג בכרזת הסרט

[4] דקה 2:07 בטריילר

[5] איבט נכנסה להריון מאנדרה

[6] רם עברון (1959-11-27). "דרך כל בשר". Nli.org.il. "למרחב". Retrieved 2025-01-01.

[7] François Truffaut (1958). "The Films in My Life". Perlego.com. Retrieved 2024-01-02. It’s the girl who interests us and preoccupies us, not an anachronistic queen. It is precisely because Bardot is a girl who represents her time absolutely faithfully that she is more famous than any queen or princess [...] And it’s why En Cas des Malheur is her best film since Et Dieu créa la Femme – an anti-Sabrina, anti-Roman Holiday, anti-Anastasia movie that is truly republican

[8] François Truffaut (1958). "The Films in My Life". Perlego.com. Retrieved 2024-01-02. Yvette has recently discovered that she's pregnant by the lawyer and she's happy about it, even though she is carrying on a lesbian relationship at the same time with a young maid who is responsible for looking after her – in Gobillot's presence, even with his cooperation. [...] In this film you hear talk about [...] tiny holes in hotel bedroom doors, [...] "games" that are, if not four-sided, at least triangular, that smacks of original sin

[9] François Truffaut (1958). "The Films in My Life". Perlego.com. Retrieved 2024-01-02. He (Mazetti) tries to teach her the few absolute principles of morality before he kills her, which is what the attorney, Gobillot, would probably have done in the same situation thirty years earlier

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]